פירמידת הצרכים של מסלו

maslo-pyramid

 

התיאוריה של מסלו על היררכית המניעים

בתיאוריה שלו מדגים מסלו את הייחודיות של האדם, את חשיבותם של ערכים ומשמעותם לגביו, ואת הפוטנציאל  של כל אחד מאיתנו להגשמה עצמית.

 

הפילוסופיה שמאחורי התורה

  • האדם חי בעולם תוך מודעות לקיומו האישי ולמותו הצפוי.
  • כל אדם מעצב את גורלו. כלומר, הוא אינו רק תוצאה של תורשה או נסיבות סביבתיות, כפי שקודמים למסלו חשבו.
  • האדם יוצק תוכן ומשמעות לתוך עצם קיומו.
  • לאדם בחירה מחלטת לגבי התפתחותו – מה לעשות עם עצמו, כיצד להתנהג, עד כמה למצות את תכונותיו – אם בכלל. החיים הינם מה שאדם בוחר שיהיו. אין משמעות הדבר שהאדם תמיד פועל לטובתו כאשר ניתנת לו האפשרות לבחור. לו כך היו פני הדברים, לא היינו נתקלים בעצב, מחלות ופשע.
  • האדם איננו סטטי. הוא נתון בתנועה מתמדת של התהוות.
  • בידי האדם לגלות את האפשרויות הטמונות בו בכל גיל, ולמצות אותן כפי יכולתו. בכך החשיבות הרבה של מסלו לגרפולוגיה: רק בכתב היד ניתן לראות כיצד משתנים סדרי העדיפויות אצל אותו אדם בתקופות חיים שונות.
    כאשר אדם מגיע למיצוי יכולתו, הוא מסוגל לנהל חיים אמיתיים ומלאים – וזוהי מטרתו העיקרית. כלומר, מטרתו של האדם אינה רק לספק את צרכיו הבסיסיים, כי אם להגיע להגשמה עצמית במובן הרגשי, האינטלקטואלי והקיומי.
  • האדם הוא יצור שלם וייחודי, וככזה עלינו לנתחו. כלומר, לא עוד ניתוח אספקט זה או אחר באישיותו או בגופו של אדם.
  • האדם נולד יצירתי, אך יצירתיות זו אובדת לו לעיתים עם התבגרותו. ילד מביט על עולמו בצורה יצירתית וייחודית, אך במהרה הוא מוטכנס לדפוסי התנהות אשר לא מאפשרים לו למצות את יצירתיותו – והוא מאבד את גישתו הטרייה, הרעננה והייחודית לעולם הסובב אותו. יצירתיות, לפי מסלו, יכולה להתבטא באמנות כמו גם אצל סנדלר, הורה או איש מכירות.

עקרונות יסוד

  • האדם נמצא בתהליך של מיצוי מניעים.
  • ברגע שצורך אחד מסופק, יכול האדם להמשיך ולספק את הצורך הבא, הנעלה יותר. כלומר, צרכים אנושיים מסודרים בסדר עולה – ואדם אינו יכול להתפנות למיצוי צרכים נעלים אם לא סופקו צרכיו הבסיסיים. לדוגמה: אם אדם רעב ללחם, הוא אינו מעוניין בקבלת הערכה על דעותיו המיוחדות – מעניין אותו מהיכן תבוא הארוחה הבאה. אדם אחר, העסוק במציאת בן זוג, ספק אם יוכל להתפנות כולו להגשמה עצמית בתחום המקצועי – שכן התחום החסר ינקר במוחו ויעסיק אותו.
    כאמור, לפי מסלו, הצרכים של האדם מסודרים בהיררכיה. הצורך הנעלה ביותר הוא הצורך בהגשמה עצמית, שהיא התגלמות הבריאות הנפשית והאושר.

מספר בעיות בדרך להגשמה עצמית לפי מסלו

  • בעולם שבו התרבות השתנתה כל כך והעימות שולט, הערכים המסורתיים אינם משמשים הכוונה למציאת משמעות בקיום האנושי ולחיים מאושרים.
  • בחברה המודרנית הפך האדם למספר בכל מקום עקב הבירוקרטיה, ולכן אבדה לו זהותו האישית. כתוצאה מכך, אנשים רבים מנוכרים וזרים זה לזה.
  • לאחרים חסר האומץ ‘להיות ‘ – להתנתק מדפוסים ישנים ולעמוד על רגליהם באופן עצמאי – לעמוד על דעותיהם ועמדותיהם. הם לא מעיזים לחפש דרכים חדשות שיאפשרו הגשמה עצמית, ומעדיפים לסמוך על סמכות חיצונית אשר תכוון אותם לחשיבה והתנהגות נכונה.
    היכולת לבחור יכולה להיות ברכה או קללה, אך היא מהווה אתגר.

 

הצרכים

 צרכים פיסיים בסיסיים

כאן מדובר בצרכים של חמצן, אוכל, שינה, מין, הגנה בפני טמפרטורות קיצוניות. צרכים אלו קשורים ישירות לתחזוקה הגופנית של האדם. כאשר צרכים אלה אינם מסופקים, הם שולטים באדם כך שצרכים אחרים הופכים למשניים. לעיתים קורה שמוסכמות חברתיות-מוסריות מאבדות מחשיבותן כאשר אדם נתון במצב של חסך מתמשך של צרכיו הבסיסיים. לדוגמה, התנהגותם של אנשים במחנות הריכוז.

 

צרכי ביטחון

האדם זקוק ליציבות, לסדר ולתנאים סביבתיים צפויים. אצל ילדים או תינוקות מורגש צורך זה ביתר שאת:  כאשר הם מועברים לפתע לסביבה זרה להם, הם פורצים בבכי. ילד זקוק לשגרת חיים ולסדר יום קבוע, מהם הוא יונק תחושת ביטחון ויציבות. ילדים הגדלים בבית שבו החוקים ברורים וקבועים, יותר בטוחים בעצמם, שכן הם חיים במסגרת מוגדת ויכולים לצפות שגם בעתיד אותם חוקים יכוונו אותם. לעומת זאת, ילד הגדל ללא עקרונות וכללי התנהגות יחוש חוסר ביטחון.

גישה האומרת שילד מסוגל לווסת בעצמו את צרכיו, כלומר יכול לישון ולאכול מתי שמתחשק לו – בטעות יסודה. גישה זו אינה עונה על צורך בסיסי ביותר של הילד – ביטחון, יציבות וחוקיות בעולמו.

המבוגר מחפש ביטחון בעבודה על-ידי עקביות מבחינת המסגרת בה הוא עובד. הוא דואג לביטחון כלכלי בעתיד באמצעות חסכונות למיניהם.  הוא משלם לקופת חולים וכד’. מעשים אלה מונעים כלם על-ידי הצורך הבסיסי בביטחון.

במידה מסוימת, ניתן לראות את החיים במסגרת קיבוצית או דתית כמענה על הצורך הבסיסי בביטחון. שכן, מסגרת מסוג זה מספקת לאדם חוקי התנהגות מגובשים וברורים,  מארגנת את עולמו ופעליו, והוא יכול לחוש עצמו בטוח – שכן הוא מוגן על-ידי שיטה והשקפת עולם.

 

צורך בשייכות ואהבה

כאשר אדם מסופק מבחינה פיסית בכל הקשור בצרכי גופו וביטחונו הבסיסי, הוא יכול להתפנות לסיפוק צורך נעלה יותר בהיררכיה – הצורך בשייכות ואהבה. הוא שואף לקשר עם זולתו, למקום במשפחתו או לקבוצות שייכות. אדם כזה ישתלב בארגונים שונים כמו צופים, משחקי ברידג’ וכד’,  או לקבוצות לבילוי משותף.

אדם חש עצמו בודד, מנוכר, חסר התייחסות כאשר אינו בעל משפחה, בן זוג, ילדים, או כאשר אינו שייך לשום קבוצה חברתית. לדוגמה: משפחות הנמצאות בשליחות רחוק מן המולדת, נוטות הלתחבר עם בני מולדתן על אף שאינם עונים על קריטריונים אינטלקטואליים-תרבותיים שהם בדרך כלל חשובים להם.

צעירים רבים נופלים קרבן לכתות דתיות למיניהן עקב הצורך העז להשתייך לגוף עמו הם יכולים להזדהות.

מסלו טוען כי הצורך להיות נאהב והצורך לאהוב הם צרכים הרבה יותר רחבים ועמוקים ממה שסברו קודמיו.

מין ואהבה אינם זהים. יחסי אהבה בין בני זוג משמעותם: אמון הדדי, התינה, לקיחה והערכה הדדית. על מנת שאדם יגדל להיות יצור בריא, המעריך את עצמו, הוא חייב להרגיש נאהב ומקובל.

 

צורך בהערכה

כאשר אדם חש עצמו נאהב ומקובל, הוא יכול להרשות לעצמו למצות את הצורך בהערכה. קיימים כאן שני סוגים של הערכה:

א. הערכה עצמית: כאן אדם שואף להצטיין בתחום מסוים. הוא חייב לחוש בעל ערך; הוא חייב להאמין בעצמו; להרגיש מצליח; מוכשר; חופשי ועצמאי. עליו להגיש בטוח שהוא מסוגל להתמודד עם משימות שהוא לוקח על עצמו ומול אתגרים שהוא נתקל בהם.

ב. הערכה מאחרים: כאן אדם מצפה להערכה מאחרים על פעילויותיו, מעמדו והישגיו. הוא זקוק להכרה, פרסום והערצה.

ברור שאדם עלול לסגת לרמה יותר נמוכה של מיצוי צרכים ברגע שהוא נתון בסכנה. לדוגמה: אשה המשקיעה את כל האנרגיה שלה בקריירה שלה כעורכת דין, נעזבת על-ידי בעלה. היא מיד תנתב מרץ וזמן למיצוי צרכיה באהבה והתייחסות, ועד שאלה לא יסופקו – היא תתקשה לחזור ולהתקדם בתחום המקצועי.

כאשר אדם חש עצמו מסופק בתחום ההערכה, הוא מלא ביטחון עצמי, כוח, הערכה עצמית ותחושה של חיוניות. לעומת זאת, כשאדם אינו מסופק בתחום זה הוא עלול לחוש חסר ערך, חסר אונות, נחות וחלוש.

 

 הצורך בהגשמה עצמית

אדם שהצליח לספק את הצרכים הבסיסיים והאחרים, מסוגל להתפנות ולהגשים את עצמו. הכוונה כאן היא למניע למצות את כל מה שאותו אדם מסוגל להיות. אדם זה ינסה לנצל את מלוא יכולתו וכישרונותיו. הוא שואף לסיפוק עצמי, אך לעיתים קרובות חושש מן הצד היפה שבו – חושש מהצלחה. לעיתים אדם דואג שלא יעמוד בכל אותן התחייבויות ובנטל האחריות הכרוכים במיצוי עצמי.

המניע להגשמה עצמית לובש צורות שונות, בהתאם לאישיותו  הייחודית של האדם. אדם יכול למצות את הפוטנציאל שלו בתפקיד הורה, מורה, איש מכירות או מוסיקאי. זו היא הרמה בה ניכרים ההבדלים המשמעותיים ביותר בין  בני אדם. אין רע בכך שאדם קם יום בהיר אחד ומשנה כיוון מקצועי (מרופא לאיש מכירות) – כל עוד הוא חש שבמקצוע החדש הוא מתקרב לאמת שלו וממצה ביתר הצלחה את הפוטנציאל שלו.

 

הרחבת התיאוריה של מסלו

מסלו לא דיבר על כך שצורך יכול להיות נשלט או שולט. אנו מצאנו שניתן לעשות הבחנה כזו בניתוח כתב היד.

 

 צרכים פיסיים – סימנים גרפיים

נשלט על-ידי הצורך שולט בצורך פרמטר
לעתים רמה נמוכה רמה
גדול באורך מוגזם עד נפוח (חסר הערכה עצמית ריאלית) כתב גדול, בינוני ומלא ממדי האות
בצקי לשלילה (נמרח, מסטיק, דביק) קו בצקי מבנה הקו
לחץ בינוני עד חזק או לא עקבי לחץ בינוני עד חזק (לא חלש) לחץ
שורות גליות שורות גליות (לא כ”כ עקבי, נתון להשפעות) בסיס שורה
ציר אותיות תנודי, לא יציב ציר אותיות גמיש ציר אותיות
עגול ותקני. יותר עגול מזוויתי עיצוב
כובש שטח באורח מוגזם כובש שטח (זקוק לשטח רב) כיבוש שטח
אזור תחתון מודגש בצורה מוגזמת אזור תחתון מודגש אזורים
ארגון לקוי: פלישות בין מלים ו/או אותיות ארגון לקוי (פלישות) ארגון
חסרת שקט ערה תנועה
רחב עד כדי הגזמה יותר רחב מצר רוחב
חסרים חסרים שוליים
חוסר עקביות לשלילה חוסר עקביות לחיוב עקביות
רפוי – חלש / רופס רפוי -חזק מקצב יסוד

 

צורך בביטחון – סימנים גרפיים

נשלט על-ידי הצורך שולט בצורך פרמטר
צפוף מדי נוטה לצפוף כיבוש שטח
קטן מדי קטן ממדי האות
ישר באורך מוגזם ישר לחיוב בסיס שורה
ישר מדי ישר או גמיש ציר אותיות
תנועה חסומה מעט תנועה או תנועה מאופקת תנועה
מאד מאורגן מאורגן לחיוב ארגון
צרים וחסרים או מאד רחבים צרים וגם בינוניים שוליים
חלש – נוקשה חזק – רפוי או מתוח מקצב יסוד
זוויתי נוטה לזוויתי עיצוב
תמונת כתב קצת קפואה יותר צר מרחב רוחב
מסודר ועקבי עד כדי הגזמה וכפייתיות כתב מסודר ועקבי לחיוב עקביות
 

 

צורך בשייכות ואהבה – סימנים גרפיים

נשלט על-ידי הצורך שולט בצורך פרמטר
כתב אינפנטילי ועגול מדי (עד כדי שבלולים). אותיות פתוחות מדי כתב עגול וילדותי. אותיות פתוחות עיצוב
ציר אותיות תנודי ציר אותיות גמיש או ימינה ציר אותיות
גודל משתנה יותר גדול מקטן ממדי האות
אזור אמצעי מודגש ע”י ניפוח וחיבורים מוגזמים אזור אמצעי מודגש אזורים
רחב מדי רחב רוחב
אי שקט בולט דינמית-פרוגרסיבית תנועה
מקצב יסוד חלש – רופס מקצב יסוד חזק – רפוי מקצב יסוד
גלי מדי גלי בסיס שורה
לקוי ביותר לקוי ארגון
צבעוני/עסיסי צבעוני/עסיסי מבנה קו
סופיים חסרים סופיים חסרים שוליים
לא עקבי לשלילה לא עקבי לחיוב עקביות
בינוני עד חזק בינוני עד חזק לחץ
מלא מלא כיבוש שטח
רבים, במיוחד באזור אמצעי רבים, במיוחד באזור אמצעי חיבורים

 

צורך בהערכה – סימנים גרפיים

נשלט על-ידי הצורך שולט בצורך פרמטר
בינונית עד גבוהה בינונית עד גבוהה רמה
חתימה נפוחה וגדולה הרבה יותר מהטקסט פער בין חתימה לטקסט. חתימה מודגשת וגדולה = אמביציה. הטקסט קטן ופשוט יותר חתימה
שונה מהדגם הנלמד מפושט ועצמאי בעיצוב עיצוב
אזור עליון מודגש באורח מוגזם שלושת האזורים קיימים אזורים
מעטה או בלתי מבוקרת וחסרת שקט. חוסר פרוגרסיביות דינמית, אך בשליטה תנועה
רישות לקוי רישות בד”כ טוב ארגון
חלש (נוקשה או רופס) חזק (רפוי או מתוח) מקצב יסוד
קטן עד בינוני קטן עד בינוני ממדי האות
לא חלש לא חלש לחץ
לא עקבי עקבי/לא עקבי  לחיוב עקביות

* כאשר האדם מונע על ידי הצורך בהערכה עצמית, נמצא בכתב ידו סימנים המעידים על ביטחון עצמי ריאלי. אם אין סימנים של ביטחון עצמי ריאלי, הוא זקוק להערכה מצד אחרים.

 

צורך בהגשמה עצמית – סימנים גרפיים

נשלט על-ידי הצורך שולט בצורך פרמטר
גבוהה גבוהה רמה
עיצוב מקורי אך נוטה לניפוח והגזמות עיצוב מקורי – העשרה או פישוט עיצוב
אזור עליון מודגש בצורה מוגזמת (חוסר פרופורציה בין האזורים) אזור עליון מודגש אזורים
אותיות גדולות וקטנות קטן. יכול להיות גם בינוני גודל
חתימה ענקית ללא פרופורציה לטקסט חתימה מטפסת מאד כלפי מעלה חתימה
שורות גליות שורות עולות בסיס שורות
לחץ לא עקבי לחץ חזק לחץ
רישות לקוי חלוקה טובה בין מלים ואותיות, רישות טוב (הערכה עצמית ריאלית) חלוקה בשטח
תנועה רבה אך לא מנותבת, ללא כיוון מוגדר תנועה דינמית ועירנית. הרבה תנועה תנועה
ייתכנו חיבורים אוויריים עיליים חיבורים
מקצב יסוד חלש – נוקשה או רופס מקצב יסוד חזק – מתוח מקצב יסוד